החלטה בתיק פש"ר 9121-03

בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הבנק") עתר לממש זכויותיו של החייב בבית מגורים, זאת כתנאי למתן צו הפטר.

שורשיה של הבקשה בעתירת החייב למתן צו הפטר (בשא 5197/08).

כזכור,ביום 27.4.03 ניתן לבקשת החייב, צו כינוס לנכסיו וביום 21.9.03 הוכרז החייב כפושט רגל.

בבקשתו המקורית לקבלת הפטר, הציע החייב להעשיר את קופת פשיטת הרגל בסכום של 48,265.60 ש"ח באמצעות מימוש פוליסת ביטוח, קופות גמל וקרן השתלמות. נושיו של החייב - בנק מרכנתיל וחברת דלק-   התנגדו לבקשה והדיון בבקשה נקבע ליום 16.3.09 בפני מותב אחר של בימ"ש זה (כב' השופט י' צלקובניק).

בתסקיר הכונ"ר, שהוגש לקראת הדיון בהפטר, פורטו הנסיבות שהובילו לקריסתו הכלכלית של החייב, היקף תביעות החוב (הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של 10,623,403.47 ש"ח מתוכם אושרו בדין רגיל 5,034,914.61 ש"ח) ונכסים שאותרו וניתנים למימוש (נכס מקרקעין, יחידת דיור ופוליסות ביטוח). בשולי התסקיר הביע הכונ"ר התנגדותו למתן הפטר, בשל שיעורו הנמוך של הדיבידנד הצפוי לחלוקה לנושים. בתסקיר נטען כי ביום 7.10.08 נשלחה הודעה לנושי החייב בדבר הגשת הבקשה ומועד הדיון בה (ס' 12 לתסקיר). 

בדיון בבקשת ההפטר, לא נרשמה התייצבות מטעם מי מהנושים. במהלך הדיון הצהירה ב"כ הכונ"ר, כרשום בפרוטוקול, כי בכפוף להעשרת קופת פשיטת הרגל בסכום כולל של 100,000 ש"ח, ניתן יהיה לפטור החייב מחיוביו בני התביעה בהליך.  בהחלטת בית משפט מאותו מועד נתבקש החייב לשפר הצעתו.

בהצעה עדכנית מיום 20.4.09, הודיע החייב כי הוא מבקש להגדיל הסכום שיוצע לנושיו ולהעמידו על סכום כולל של 120,000 ש"ח (סכום זה מהווה 4.6% מסך כל החובות המאושרים).

הכונ"ר בתגובתו המשלימה מיום 17.06.09, מצא את הצעתו הנוספת של החייב כראויה, הן בשל משך התנהלותם של הליכי פשיטת הרגל (5 שנים) והן בשל סכום ההפקדה המוצע. נוכח עמדת הכונ"ר הוריתי לחייב להמציא עותק מהצעתו ומתגובת הכונ"ר לבנק מרכנתיל ולהמציא אישור מסירה לתיק בית המשפט. עותק מאישור המסירה כאמור הומצא ביום 24.08.09 לתיק בית המשפט (לאישור המסירה צורפו בקשת ההפטר המקורית, החלטת השופט י' צלקובניק, פרוטוקול הדיון מיום 16.3.09, הצעתו המשופרת של החייב, תגובתו המשלימה של הכונ"ר, דוחות של קופות הגמל, החלטות של בימ"ש ומכתב תשובה של החייב, בו פורט מתווה תשלומים (מועדים וסכומים)).

בקשתו המעודכנת של  החייב למתן הפטר, נקבעה לדיון בפניי ליום 9.12.09.

בהחלטה מיום 24.11.09, הוריתי לחייב להמציא העתק מבקשת ההפטר שהגיש, על נספחיה, ישירות לב"כ הבנק (דרכי ההתקשרות עימו פורטו בגוף ההחלטה) ולהציג במועד הדיון אישור מסירה על המצאת המסמכים.

בדיון מיום 9.12.09, נכחו החייב וב"כ הכונ"ר. בפתח הישיבה הציג החייב אישור מסירה המעיד  על המצאת מסמכים לבא כח בנק. גם במועד דיון זה, לא התייצב נציג מטעם הבנק.

בשלב זה, ובנסיבות האמורות, ראיתי לנכון להורות כך: "החייב מצוי הליכי פש"ר מאז 09/2003, ואין ספק כי נעשו מאמצים אמיתיים מצידו להגדיל את שיעור החלוקה לנושיו השונים וגם הצעתו הנוכחית היא הצעה ראויה . מורה איפוא כי אם יעלה בידי החייב להעשיר את קופת הפש"ר בסכום של 120,000 ש"ח, בתקופה שתימנה החל מהיום ולמשך 6 חודשים, יינתן בידו ההפטר".

ב"כ בנק מרכנתיל, אשר נעדר, כאמור, מהדיון הגיש התנגדות למתן ההפטר והטעים, כי הצעתו העדכנית של החייב אינה פרופורציונאלית להיקף הנשייה של החובות המאושרים בכלל - 5,034,914 ש"ח- ושלו בפרט- 2,097,142 ש"ח. עיוות זה כנטען, מתעצם נוכח שווי זכויותיו של החייב בבית המגורים שבבעלותו (ואשר אינו משמש למגוריו). הוסיף וטען ב"כ הבנק כי מימוש זכויות החייב בנכס המקרקעין  תצמיח רווחה והצלה לכלל הנושים ותעשיר את קופת פשיטת הרגל בסכום מצטבר של 550,000 ש"ח. 

בהחלטה מיום 18.4.10 קבעתי דיון בהתנגדות הנושה.

בהודעתו מיום 27.6.10, סבר הכונ"ר, כי יש למחוק את בקשת בנק מרכנתיל על רקע אי התייצבות נציג מטעמו לדיון בבקשת ההפטר. בהודעה צויין, כי נכון לאותו מועד, נצברו בקופת פשיטת הרגל  על שם החייב, כספים בסכום של- 130,278 ש"ח.

בהחלטה נוספת מיום 28.6.10 נקבע :

"אכן צודק ב"כ הכונ"ר, כי בהעדר התייצבות לדיון בבקשת ההפטר ו/או הגשת התנגדות בזמן מצד הנושה, ראוי היה לסתום הגולל על התנגדות הנושה, שעה שביהמ"ש קבע בהחלטתו, זה מכבר, על מתן צו הפטר מותנה לחייב. יחד עם זאת ותוך איזון הדברים מול פגיעתו האפשרית הקשה של הנושה, נראה לי לנכון להותיר את מועד הדיון על כנו. בנוסף ובהמשך לתגובת הכונ"ר, הנני לקבוע כי במועד הדיון יצטייד ב"כ הנושה במסמך המפרט את יתרת החוב המעודכנת לסילוק חוב המשכנתא וככל האפשר אף בחוות הדעת השמאית שניתנה במסגרת נטילת המשכנתא מהבנק ע"י החייב".

בדיון האמור, התייצבו החייב ובנק מרכנתיל. 

ב"כ הבנק עתר לבחינה מחודשת ומעמיקה את זכותו של החייב להפטר וליתר דיוק את התנאים למתן ההפטר. לשיטת הבנק, גם אם יוברר כי רובצת על הנכס משכנתה הרי שמימוש זכויות החייב עשוי להניב תמורה נוספת שבאמצעותה ניתן יהיה לחלק לנושי החייב, דיבידנד משמעותי יותר, מזה שנקבע על פי הצעת החייב, ואשר זכתה לאישור בימ"ש.